עוגת תותים

כשיש לילדים הפרטיים שלי יום הולדת זו סיבה כפולה למסיבה. גם בגלל השמחה שלהם וגם כי מבחינתי זאת הזדמנות לנסות טכניקות חדשות, לחשוב על עיצובים שישמחו אותם ופשוט "ללכת על זה". לפעמים הם מכתיבים לי איזו עוגה הם רוצים ולפעמים הם משמיעים את המשפט האהוב על אמא שלהם – "אמא, תפתיעי אותי".

אז הפעם בתי הבכורה חגגה יום הולדת 9. היא ילדת חורף קלאסית, נולדה בפברואר, אוהבת את הגשם והקור ואיך לא – משוגעת על תותים.

את מסיבת יום ההולדת קבענו לחגוג בקטיף תותים יחד עם כל בני הכיתה (לשמחתי הרבה במקום של הקטיף אמרו לי "אנחנו דואגים להכל, מה שנשאר זה רק להביא עוגה") ולמרות שהיו לכלת השמחה רעיונות נוספים החלטנו שהנושא יהיה תותים, אבל העיצוב יהיה הפתעה.

מפה התחילו הדילמות הרגילות – שהעוגה תהיה מצד אחד מיוחדת ומצד שני שיהיה ברור מה הנושא, שיהיה מספיק עוגה לכל הילדים והאורחים, שהעוגה גם תדע קצת לתאר את הילדה ועוד ועוד.

אחרי שיטוטים בפינטרסט וגוגל החלטתי ללכת על עוגה שמצד אחד היא קלאסית ומצד שני לא מבוגרת מדי. החלטתי שהעוגה תהיה צרה וגבוהה בשביל המראה החגיגי והמיוחד ובראשה זר תותים עם עלים, פרחי תות וכמובן תותים מבצק סוכר.

חקרתי באינטרנט את מבנה צמח התות – איזה סוג עלים יש לו, באיזה מבנה הם צומחים, איך נראה הפרח של התות ואיך בדיוק יושב התות על הגבעול עצמו. שמרתי לי את התמונות הרלוונטיות והתחלתי להכין את העלים והפרחים מספר ימים מראש כדי שיספיקו להתייבש כמו שצריך לפני הצביעה. את התותים הכנתי ושיפדתי על חוט שזירה עבה במיוחד כדי שיחזיקו את משקל התות ויאפשרו לי לעצב את העיקול החינני בגבעול שבקצהו נמצא התות.

בינתיים אפיתי שתי עוגות בקוטר 16 ס"מ כדי להשיג את המראה הצר והגבוה, מילאתי בקרם שוקולד בין השכבות, עטפתי בגנאש וקיררתי טוב טוב כדי שהמבנה של העוגה יהיה חזק ויציב.

לאחר שכל חלקי הצמח של התות התייבשו עברתי לאיבוק שלהם – צביעה בצבעי אבקה מיוחדים המיועדים לפרחי בצק סוכר. ניסיתי ככל האפשר לתת לכל חלק את הצבע הכי דומה למציאות שאפשר, וגם להעניק קצת עומק בעזרת גוונים שונים של צבעים.

בשלב ההרכבה עבדתי הפעם בשיטה של שזירת זר. איגדתי את כל החלקים ביחד לזר אחד עם בסיס משותף כך שבסופו של דבר הזר ייכנס לתוך העוגה בלי עבודה עיצוב נוספת של התותים והעלים על העוגה עצמה.

בשביל המראה הקלאסי עטפתי את העוגה בבצק סוכר לבן. השתמשתי בטכניקה שעבורי היא יחסית חדשה – טכניקת פנלים שבה עוטפים את צידי העוגה ביריעה של בצק סוכר ולאחר מכן משלימים את העיטוף על ידי הוספת עיגול בצק סוכר בראש העוגה. זו טכניקה שטובה בעיקר לעיטוף של עוגות גבוהות והתוצאות בה טובות יותר מאשר עיטוף רגיל בגלל הפרופורציות המשונות.

רציתי גימור עדין ומיוחד בתחתית ובראש העוגה, אז השתמשתי במספרי צורות (רגילים לחלוטין, כאלה שיש בחנויות יצירה) וגזרתי שני סרטים שיתנו את הגימור של העוגה מלמטה ומלמעלה.

עם אותם המספריים יצרתי גם אליפסה שעליה הוספתי את הכיתוב והדבקתי במרכז העוגה.

כל שנותר הוא להניח את זר התותים במרכז העוגה ולקרוא לבת שלי לראות את ההפתעה.

התגובה שלה היתה שווה כל דקה של לבטים, תחקיר ועבודה. הצעקות הגיעו עד לשכנים והחיבוק היה יקר מפז. כל כך כיף לשמח ילדים ואנשים בכלל עם העוגות, אבל כשזה הילדים שלי הכל הופך למשמעותי הרבה יותר.

 

Share on facebook
Share on pinterest
Share on email
Share on whatsapp
Share on facebook

השאר תגובה:

FB_IMG_1549473777893
FB_IMG_1549473777893

Hdphoto_2018_06_14_08_19_14
Hdphoto_2018_06_14_08_19_14

Img_20190120_180701
Img_20190120_180701

Previous Next
Close
Test Caption
Test Description goes like this
WhatsApp יש לכם שאלה? רוצים להתיעץ?